דיון | נשים בתחומי המדעים וההייטק

[Faithful]

היי לכולם,
קודם כל אני אתחיל ואומר למי שלא מכיר אותי שאני שרון, בת 18, כרגע בשירות הצבאי שלי.
ההבדל בין כמות הנשים לגברים שנמשכים למתמטיקה, מדעי המחשב, פיזיקה, הנדסה ותחומים ריאליים אחרים הוא נושא שמאוד מסקרן אותי (והוא גם המציאות היום-יומית שלי עכשיו), ולכן עניין אותי לשמוע דעות של אנשים פה, בנוסף ללכתוב על המסקנות שאני הגעתי אליהן מדיונים עם אנשים רבים שבהם אני נתקלת ומעלה איתם את הנושא.

אז הנה כמה דעות מעניינות של אנשים:

• זה חברתי - נשים נרתעות מהתחום. נשים פחות נמשכות לתחום כי אין להם הרבה מודלים לחיקוי. לבנים יש את כל המנכ"לים המפורסמים של החברות הגדולות, ולבנות לא. בנוסף, יש הרבה בנות שלא רוצות להיראות חכמות "מדי" בגיל תיכון, או חנוניות מדי, ולכן נמנעות מללכת לחמש יחידות (ומשם כבר הרבה יותר קשה להגיע לתחומי המדעים), בגלל שהן מפחדות שזה יהפוך אותן לפחות מושכות. בעוד שאצל בנים אינטיליגנציה גבוהה נחשבת לתכונה מושכת בכל חתכי האוכלוסיה, אצל בנות זה עלול להרתיע סוגים מסוימים של גברים וכו'. ולכן בנות בגיל תיכון בוחרות לא ללכת לתחומי המדעים, או אולי אפילו מוקדם יותר.
• זה ביולוגי. האנשים (שמעניינים אותי) שאומרים זאת לא טוענים שנשים פחות חכמות, אלא שסוג האינטיליגנציה שלהן פשוט שונה לחלוטין, והן נמשכות לתחומים אחרים, לא כתוצאה של התנייה חברתית אלא כתוצאה של תכנות ביולוגי מובהק. יש הוכחות לכך שזה נכון לפחות חלקית (אם מישהו מעוניין אני מוכנה ללכת לחפש ולשלוח קישור).
• זה חברתי - גברים מרגישים צורך ללכת לתחום. זאת התשובה הכי מעניינת ששמעתי עד עכשיו, ומי שאומר זאת טוען שגברים מרגישים חובה חברתית לעסוק במקצוע שבו מרוויחים יפה, עד כדי תלות של הזהות שלהם והביטחון העצמי שלהם בכמה שהם מרוויחים, בעוד שאצל נשים הקשר לא עד כדי כך חזק - עדיין אין שיוויון בעולם, ולא מצופה מנשים לכלכל את הבית כמו שמצופה מגברים. ולכן גברים עושים במודע החלטות בחיים מגיל מאוד קטן כדי לשרת את המטרה הזו, וכולם יודעים שבהרבה מהתחומים הריאליים ניתן להגיע לעבודות בשכר מעל הממוצע לכל הפחות. בעוד שעל נשים אין כזו כמות של לחץ כמו על גברים, והן בוחרות לעשות את מה שהן באמת רוצות.

מה אתם חושבים? מה הניסיון האישי שלכם עם הנושא (אם יש?) האם יש לכם אנקדוטות מעניינות, דעות מיוחדות, או משהו להוסיף בכל דרך שהיא? תשתפו!

והניסיון האישי שלי, למי שמתעניין: מעבר לזה שתמיד התעניינתי במתמטיקה בלי בושה והייתי חנונית לא קטנה ותולעת ספרים מגיל קטן (אני מניחה שכל מי שזוכר אותי כאן יודע את זה), אני כיום משרתת ביחידה מסווגת בצה"ל שעוסקת בתחום המחשבים, וכרגע אני בת יחידה מבין כ-20 בנים בני גילי שנמצאים יחד איתי בהכשרה.

אשמח לשמוע מכם ולנהל כאן דיון פורה!

[Low]

אני חושב שזה שילוב של כל מה שאמרת ולא רק דבר אחד בנפרד.

אני מאמין שאין הבדל באינטליגנציה של נשים וגברים מהרגע שהם נולדו, אלא שזה קשור במה שחינכו אותן. ולכן אני מרגיש שהחברה נותנת את האימפאקט הגדול יותר. נשים צריכות להיות "עדינות" ולעבוד בעבודות עדינות כמו אומנות, ארכיטקטורה ופסיכולוגיה. רוב הפסיכולוגים יהיו נשים כי הן "יותר עדינות" ועל כן יותר קל לדבר איתם(כביכול).
הייטק כביכול הוא מקצוע ששייך לגברים "חנונים" ולכן פחות נשים ירצו לגשת לשם(כמו שאת אמרת בסעיף הראשון). כנ"ל מדעניות.
יש פערים רבים בין נשים וגברים במקומות האלה. את יכולה לראות את זה עוד מימי עבר שלא נתנו פרס נובל לרוזלינד פרנקלין אלא לווטסון וקריק, ושיש פערי שכר בין נשים וגברים בהייטק.

לכן אני חושב שמה שמשפיע על נשים להתענייין פחות בהייטק היא החברה עצמה, ששולחת אותן למקומות אליהן הן "שייכות" ולא למקומות להן הן "לא שייכות".
ממ. אישית אצלי בבית ספר תלויה כרזה עם שמות של מדעניות ישראליות מפורסמות כדי לעודד נשים ללכת להייטק ולמדע, ככה שאני חושב שבשנים האחרונות ההשפעה של החברה על נשים בהייטק ובמדע פחתה, ובקרוב תהיה עלייה במספר הנשים שעוסקות בתחומים אלה.

[Lullaby From Hell]

כל התשובות נכונות עם דגש על האחרונה, חוץ ממה שכתוב בסוף שעל נשים אין את כמות הלחץ הזו אז הן חופשיות לרדוף אחרי מה שהן באמת רוצות.
יש פחות לחץ לכלכל נכון אבל הן צריכות לקחת בחשבון את כל עבודות הבית וילדים וללכת לכיוון עבודה שאפשר לעשות מהבית/עבודה חלקית/עבודה שלא מדגישה שום תכונת אופי גברית ואפילו יותר טוב עבודה שמדגישה אופי נשי.

[komoko]

היי.
כרגע אני באמצע התואר בהנדסת תכנה, יש לנו כ40% נשים, במחזור של בערך 400 איש.

ללא ספק, זהו איננו מרכיב ביולוגי - פשוט כי אני מכיר די והותר בנות שיכולות האנליזה והיצירתיות שלהן מצויינות (אלה שני הדברים שצריך אצלנו בתואר).*
מבחינת "זה חברתי - נשים נרתעות מהתחום" - אני לא אישה, ולכן קשה לי להחוות דעה. אבל זה נשמע לי פשוט טפשי - לא ללכת לתחום כדי לא להיראות חכמה? חוכמה זה דבר רע אצל נשים?
פשוט מוזר לי. אבל כאמור - אני לא יכול לטעון במובהק שזה לא ככה, מאחר שמעולם לא חוויתי לחצים חברתיים כפי שאישה לחווה אותן.

אבל מבחינת הצורך של גברים ללכת לתחום - כן. זה לחלוטין נכון. בנוסף, הייתי רוצה לציין משהו שמתווסף ל"חברתיות" הזו -
כאמור, המין הזכרי (בכל הגזעים - לא רק בני אנוש )הם עם טריטוריאלי. הם יגנו על הטריטוריה שלהם ועל מה ששייך להם - כי זה חלק מהאינסטינקט שלהם.
אני חושב שאצל בני האדם (בין היתר) זה מיתרגם גם להגנה על המשפחה. בואו נזכור שמבחינת הטבע, כשנקבה** נמצאת בהריון היא זקוקה יותר להגנה ולמזון - ותפקיד בן הזוג הוא לספק את אלו.
לסיכום, אני חושב שצורך של גברים נוגע גם לעניין ביולוגי, ולא רק חברתי.

לגבי "נשים שעושות מה שהן באמת רוצות" - אני חושב שזו טעות. גם לנשים יש די והותר מלכודות בחיים שמסבכות אותן....
*נקודה מעניינת - אלה גם שני דברים שצריך לטובת ביקורת ספרותית וכתיבה ספרותית....

**נקבה ולא אישה, כי אני מדבר על החתך הכלל גזעי - אנשים, קופים, חתולים, סוסים וכל יונק אחר...

[maayan.lab]

אני מאמין שהאירוע הזה קורה מסיבות חברתיות. יש שני דברים שכנראה מתרחשים: האחד - למעסיקים עדיין יש נטיות גזעניות ודעות קדומות ולכן יעדיפו להעסיק גברים בתחומי המדעים. השני - נשים מודעות לעניין ולכן בשבילן התחרות בתחום יותר קשה, ולכן הן יותר נרתעות ממנו.

[Faithful]

אני מאמין שהאירוע הזה קורה מסיבות חברתיות. יש שני דברים שכנראה מתרחשים: האחד - למעסיקים עדיין יש נטיות גזעניות ודעות קדומות ולכן יעדיפו להעסיק גברים בתחומי המדעים. השני - נשים מודעות לעניין ולכן בשבילן התחרות בתחום יותר קשה, ולכן הן יותר נרתעות ממנו.

לגבי הנקודה הראשונה: אני בטוחה שזה היה נכון עד לפני כמה שנים, אבל אני כבר לא כל כך בטוחה. בהרבה מקומות יש אפליה מתקנת שכופה תקנים לכמויות מסוימות של נשים שחייבות להיכנס וכדומה. אני אישית די בספק שזה גורם משמעותי.

לקומקום:
קודם כל - הכוונה במרכיב ביולוגי היא שתחומי העניין עצמם והבחירות עצמן נובעות מהבדלים במוח ולא רק הבדלים בכישורים. אני מקווה שהבהרתי את הנקודה. אני מסכימה איתך שלא חסרות נשים שמסוגלות לעסוק במקצוע.

חוכמה זה לא דבר רע - אבל התופעה של "בת חכמה בגיל ההתבגרות מעמידה פני טיפשה כדי להתחבב על בחור" סטייל "ילדות רעות" היא תופעה מאוד אמיתית, וזה הרי הגיל שבו אנחנו מגבשים מי אנחנו באמת. להגיד שאני אישית חוויתי את זה או עשיתי כזה דבר - לא, אבל יש סיבה שאני יוצאת דופן מבחינה סטטיסטית... אם ניכנס קצת לסטראוטיפים שיש להם בסיס במציאות (אבל הם עדיין סטראוטיפים ולא מכלילים את כל האוכלוסיה), יש לא מעט גברים שחשוב להם להיות יותר חזקים פיזית מבת הזוג שלהם. (אני חושבת שעד פה כולם יכולים להסכים איתי). אבל בעידן שבו החוזק הפיזי לוקח תפקיד משני בהישרדות היום יומית ואינטיליגנציה היא כלי משמעותי הרבה יותר שיעזור לך להאכיל את ילדיך ולתת להם עתיד טוב ובטוח, יש לא מעט גברים שמאוימים מנשים שהן יותר חכמות מהם. נערות צעירות שמות לב לדברים כגון זה ומתאימות את ההתנהגות שלהן כדי לא לאיים.

הנקודה שלך לגבי הביולוגיה של הגברים מעניינת ומאוד רלוונטית. אני נוטה להסכים איתה.

הכוונה לא באמת הייתה שנשים עושות כל מה שבא להן ושאין עליהן לחץ חברתי בכלל, אלא שיש עליהן הרבה פחות לחץ להכניס משכורת גבוהה מאשר גברים ולא נוטות לקשר בין כמה שהם מרוויחות לשווי העצמי שלהן.

[komoko]

אני לא כל כך בטוח שתחומי עניין נובעים מהבדלים במוח. המוח הוא איבר שלא כל כך השתנה ב2000 השנים האחרונות. והמדעים הריאליים כפי שהם מוגדרים היום הם אך ורק מה300 שנים האחרונות...
אולי, ואני מאוד מסייג את זה כי אין לי מספיק ידע בתחום שאני אדבר עליו עכשיו - אבל אולי, החלקים במוח האנושי שקשורים לאנליזה ויצירתיות שימשו גם לטובת התפקידים שאותם נדרשו בני האדם הזכרים בתקופת ה"עת העתיקה"*, שאותם לא נדרשו הנקבות למלא.
אבל בכנות, אני לא יודע מספיק לא על הביולוגיה של המוח, לא על החברות השבטיות בתקופה ההיא, לא על התפקידים שנדרשו המינים השונים למלא ולא על שום דבר ממה שהצעתי כאן. אבל זה הדבר הכי קרוב שיכול לאושש את הרעיון של המרכיב הביולוגי...

לגבי "בת חכמה בגיל ההתבגרות" - אני פשוט אקח את המילה שלך כאן. שמח שאחותי תמיד הייתה חכמה מכדי ליפול לדברים כאלה.

*אני חוטא וקורא לזה העת העתיקה, למרות שמדובר בהרבה תקופות זמן מתוארכות ושונות. הבעיה העיקרית היא... שאני לא מכיר לא את התאריכים, לא את השמות של התקופות, ולא את ההבדלים ביניהן. אז אתם יכולים להתייחס ל"העת העתיקה" כאל "פעם פעם מזמן, לפני המון המון שנים" - וזה גם בסדר מבחינתי.

[amit545]

היי לכולם,
קודם כל אני אתחיל ואומר למי שלא מכיר אותי שאני שרון, בת 18, כרגע בשירות הצבאי שלי.
ההבדל בין כמות הנשים לגברים שנמשכים למתמטיקה, מדעי המחשב, פיזיקה, הנדסה ותחומים ריאליים אחרים הוא נושא שמאוד מסקרן אותי (והוא גם המציאות היום-יומית שלי עכשיו), ולכן עניין אותי לשמוע דעות של אנשים פה, בנוסף ללכתוב על המסקנות שאני הגעתי אליהן מדיונים עם אנשים רבים שבהם אני נתקלת ומעלה איתם את הנושא.

אז הנה כמה דעות מעניינות של אנשים:

• זה חברתי - נשים נרתעות מהתחום. נשים פחות נמשכות לתחום כי אין להם הרבה מודלים לחיקוי. לבנים יש את כל המנכ"לים המפורסמים של החברות הגדולות, ולבנות לא. בנוסף, יש הרבה בנות שלא רוצות להיראות חכמות "מדי" בגיל תיכון, או חנוניות מדי, ולכן נמנעות מללכת לחמש יחידות (ומשם כבר הרבה יותר קשה להגיע לתחומי המדעים), בגלל שהן מפחדות שזה יהפוך אותן לפחות מושכות. בעוד שאצל בנים אינטיליגנציה גבוהה נחשבת לתכונה מושכת בכל חתכי האוכלוסיה, אצל בנות זה עלול להרתיע סוגים מסוימים של גברים וכו'. ולכן בנות בגיל תיכון בוחרות לא ללכת לתחומי המדעים, או אולי אפילו מוקדם יותר.
• זה ביולוגי. האנשים (שמעניינים אותי) שאומרים זאת לא טוענים שנשים פחות חכמות, אלא שסוג האינטיליגנציה שלהן פשוט שונה לחלוטין, והן נמשכות לתחומים אחרים, לא כתוצאה של התנייה חברתית אלא כתוצאה של תכנות ביולוגי מובהק. יש הוכחות לכך שזה נכון לפחות חלקית (אם מישהו מעוניין אני מוכנה ללכת לחפש ולשלוח קישור).
• זה חברתי - גברים מרגישים צורך ללכת לתחום. זאת התשובה הכי מעניינת ששמעתי עד עכשיו, ומי שאומר זאת טוען שגברים מרגישים חובה חברתית לעסוק במקצוע שבו מרוויחים יפה, עד כדי תלות של הזהות שלהם והביטחון העצמי שלהם בכמה שהם מרוויחים, בעוד שאצל נשים הקשר לא עד כדי כך חזק - עדיין אין שיוויון בעולם, ולא מצופה מנשים לכלכל את הבית כמו שמצופה מגברים. ולכן גברים עושים במודע החלטות בחיים מגיל מאוד קטן כדי לשרת את המטרה הזו, וכולם יודעים שבהרבה מהתחומים הריאליים ניתן להגיע לעבודות בשכר מעל הממוצע לכל הפחות. בעוד שעל נשים אין כזו כמות של לחץ כמו על גברים, והן בוחרות לעשות את מה שהן באמת רוצות.

מה אתם חושבים? מה הניסיון האישי שלכם עם הנושא (אם יש?) האם יש לכם אנקדוטות מעניינות, דעות מיוחדות, או משהו להוסיף בכל דרך שהיא? תשתפו!

והניסיון האישי שלי, למי שמתעניין: מעבר לזה שתמיד התעניינתי במתמטיקה בלי בושה והייתי חנונית לא קטנה ותולעת ספרים מגיל קטן (אני מניחה שכל מי שזוכר אותי כאן יודע את זה), אני כיום משרתת ביחידה מסווגת בצה"ל שעוסקת בתחום המחשבים, וכרגע אני בת יחידה מבין כ-20 בנים בני גילי שנמצאים יחד איתי בהכשרה.

אשמח לשמוע מכם ולנהל כאן דיון פורה!

למטה כתבת הניסיון האישי שלי עם זה, אז הנה הניסיון האישי שלי עם זה:

אנחנו ארבעה אחים בבית. שלושה בנים ובת אחת. אני הבכור.

שלושתנו, הבנים, מאד טובים במתמטיקה ובדברים לוגיים. אנחנו קולטים דברים כאלה במהירות שיא.

לגבי הבת - אמנם על פניו היא לא כזאת, אבל אני לא יכול להגיד את זה בלב שלם. כשאני מנסה לעזור לה בשיעורים בחשבון, זה נראה כאילו היא בכלל לא מנסה בכלל להבין. היא לא מנסה לחשוב אפילו, אני שואל אותה שאלה והיא סתם זורקת איזה משהו שאני אעזוב אותה בשקט. היא יותר בקטע של אמנות, שירה, דברים כאלה. היא היחידה מבין ארבעתנו שבבית ספר לאומנויות.

אבל מה זה אומר, ששלושתנו לא אוהבים או כשרוניים באומנות? אני לא מאמין. אני לדוגמה כותב סיפורים ומתעסק בכתיבה מגיל 7, זה התחביב שנכון לעכשיו הכי אהבתי והוא זה שעמד במבחן הזמן (אין לך מושג בין כמה תחביבים דילגתי). אני מאמין שאני גם יצירתי, ואת גרמת לי לחשוב שאולי החברה השפיעה עליי ככה - שאני אשים יותר דגש על תחומי הלוגיקה. בגיל 8 התקבלתי לבית ספר לאומנויות המדובר אבל למיטב זיכרוני בסוף לא רציתי ללכת אליו. ד"א, אני גם זוכר שבמבחנים לאותו בית ספר היו איתי ארבע בנות ואני הייתי בן יחיד שם. אשכרה אילצו אותי לרקוד בלט

גם לדוגמה יש לי חבר טוב מאד, בחור עם שכל ומחשבה שכשצריך הופכים ללא יצריים - שתי האחיות שלו באותו בית ספר לאומנויות, הוא בכלל לא התקבל, אבל הוא בחור חכם מאד.

אני זוכר גם שבכיתה ט' אף אחת מהכיתה שלי לא רצתה ללכת לקבוצת הרובוטיקה, הנימוק שלהן היה שזה 'לבנים'. ואני זוכר שאני עצמי בכיתה ח' הייתי בקבוצת הרובוטיקה, הייתה שם רק בת אחת, ואני יודע שזה יישמע לכם סטיגמתי מדי בשביל להישמע אמיתי - אבל תאלצו להאמין לי שהיא רק ניקתה כל הזמן. אחח כמה צחקנו על זה


אלו דוגמות מהחיים שלי. ראיתי הבדל ברור בין בנים לבנות. לפי דעתי זה הרוב נובע מהשפעה חברתית.

[Lullaby From Hell]

למטה כתבת הניסיון האישי שלי עם זה, אז הנה הניסיון האישי שלי עם זה:

אנחנו ארבעה אחים בבית. שלושה בנים ובת אחת. אני הבכור.

שלושתנו, הבנים, מאד טובים במתמטיקה ובדברים לוגיים. אנחנו קולטים דברים כאלה במהירות שיא.

לגבי הבת - אמנם על פניו היא לא כזאת, אבל אני לא יכול להגיד את זה בלב שלם. כשאני מנסה לעזור לה בשיעורים בחשבון, זה נראה כאילו היא בכלל לא מנסה בכלל להבין. היא לא מנסה לחשוב אפילו, אני שואל אותה שאלה והיא סתם זורקת איזה משהו שאני אעזוב אותה בשקט. היא יותר בקטע של אמנות, שירה, דברים כאלה. היא היחידה מבין ארבעתנו שבבית ספר לאומנויות.

אבל מה זה אומר, ששלושתנו לא אוהבים או כשרוניים באומנות? אני לא מאמין. אני לדוגמה כותב סיפורים ומתעסק בכתיבה מגיל 7, זה התחביב שנכון לעכשיו הכי אהבתי והוא זה שעמד במבחן הזמן (אין לך מושג בין כמה תחביבים דילגתי). אני מאמין שאני גם יצירתי, ואת גרמת לי לחשוב שאולי החברה השפיעה עליי ככה - שאני אשים יותר דגש על תחומי הלוגיקה. בגיל 8 התקבלתי לבית ספר לאומנויות המדובר אבל למיטב זיכרוני בסוף לא רציתי ללכת אליו. ד"א, אני גם זוכר שבמבחנים לאותו בית ספר היו איתי ארבע בנות ואני הייתי בן יחיד שם. אשכרה אילצו אותי לרקוד בלט

גם לדוגמה יש לי חבר טוב מאד, בחור עם שכל ומחשבה שכשצריך הופכים ללא יצריים - שתי האחיות שלו באותו בית ספר לאומנויות, הוא בכלל לא התקבל, אבל הוא בחור חכם מאד.

אני זוכר גם שבכיתה ט' אף אחת מהכיתה שלי לא רצתה ללכת לקבוצת הרובוטיקה, הנימוק שלהן היה שזה 'לבנים'. ואני זוכר שאני עצמי בכיתה ח' הייתי בקבוצת הרובוטיקה, הייתה שם רק בת אחת, ואני יודע שזה יישמע לכם סטיגמתי מדי בשביל להישמע אמיתי - אבל תאלצו להאמין לי שהיא רק ניקתה כל הזמן. אחח כמה צחקנו על זה


אלו דוגמות מהחיים שלי. ראיתי הבדל ברור בין בנים לבנות. לפי דעתי זה הרוב נובע מהשפעה חברתית.

הדוגמאות שלך אכן תקריות יומיומיות שחוזרות על עצמן ומדגישות את הנסיבתיות של החברה בה אתה גדל והשפעה חברתית.
הייתי רוצה להוסיף דוגמאות שלי עם אחים ואחיות אבל בן יחיד q_q...
דוגמה אחת שעולה לי לראש היא שתמיד נמשכתי יותר לבנות שקטות ועדינות מאשר לבנות דומיננטיות.
אני די בטוח שהמשיכה הזו מקורה משאריות של אבולוציה.
בנות בגיל ההתבגרות שלא הכרתי שנראו סביר/טוב והיו שקטות נמשכתי אליהן יותר מאשר בנות שמבחינת יופי/סקסיות נחשבו דוגמניות וכו', אפילו אם מישהי שנחשבה כוסית על הייתה דלוקה עליי כל עוד היו לה תכונות גבריות פשוט לא הייתי מעוניין בה. רוב הזמן אם לבנות היו תכונות אגרסיביות כמו להרביץ באקראיות כמו הרבה גברים הייתי נרתע מהן ולפעמים אפילו שומר מרחק.
אני לא יודע אם זה מחוסר ביטחון אישי או משהו אבולוציוני שהוטמע בי.
מבחינת לחץ חברתי אני אומנם מושפע ממנו אבל עברתי חינוך קפדני להבדיל בין אנשים וסטראוטיפים מגיל צעיר, כך שאני די בטוח שזה אבולוציוני.

[eyalw]

הייטק כביכול הוא מקצוע ששייך לגברים "חנונים" ולכן פחות נשים ירצו לגשת לשם(כמו שאת אמרת בסעיף הראשון). כנ"ל מדעניות.
יש פערים רבים בין נשים וגברים במקומות האלה. את יכולה לראות את זה עוד מימי עבר שלא נתנו פרס נובל לרוזלינד פרנקלין אלא לווטסון וקריק, ושיש פערי שכר בין נשים וגברים בהייטק.

הערה שולית אחת לפני שאני מחווה את דעתי - פרנקלין לא קיבלה את הנובל כי היא הייתה, ובכן, מתה. נכון שככל הנראה היא לא הייתה מקבלת את הנובל גם אם הייתה בחיים, והצורה בה התעלמו ממנה היא מרתקת - אבל הנובל לא הוענק לה מסיבה אחרת(מוצדקת יותר או פחות, אבל זה נושא אחר).

אני אענה בקצרה, ואפרט מחר או מחרתיים - לדעתי הרעיון לפיו נשים הן "פחות ריאליות" לא מחזיק מים, בגלל המספרים שליאור הציג. צריך לשים לב לשני דברים:
1.ההסתכלות על "מקצועות מדעיים" היא לא נכונה ולא מחכימה. בכיתה שלי, שהיא כיתה של ילדים להורים ממעמד הביניים הגבוה התל-אביבי(וכן, זה משנה הרבה מאוד), יש 4 בנות שמרחיבות ביולוגיה ואף בן, לעומת זאת כמעט כל הבנים(12-13) מרחיבים פיזיקה ואולי 3 בנות. במתמטיקה יש שתי הקבצות, גבוהה ומואץ, כמעט כל הבנים במואץ(יותר "טוב") אבל רק רבע מהבנות. המצב בכימיה דומה לזה שבביולוגיה, ובמדעי המחשב - לזה שבפיזיקה ובמתמטיקה. כך שגם בתוך מדעים - יש מקצועות יותר "נשיים" ויותר "גבריים".
2.ההסתכלות על סטודנטיות לתואר ראשון(40 אחוז במדעי המחשב לפי ליאור, אני לומד מתמטיקה ויש שם 10-20 אחוז) לא מספקת - במתמטיקה ופיזיקה, למרות שיש בערך 20 אחוז, מספר המרצות הוא שתיים, מתוך כעשרים שנתקלתי בהם. בפקולטות מדעיות אחרות המצב דומה, ודווקא אצל המתרגלים יש משהו שיותר קרוב ל40 אחוז(30? 35? לא יודע בדיוק). העובדה היא שאחוז הנשים צונח עם ההתקדמות. כיום מדברים גם על 60% נשים בכימיה ובמדמ"ח בתואר הראשון, חצי מזה בתואר השני ועוד פחות בשלישי.
עוד נתון שיכול להסביר את הכמות הגבוהה של המתרגלות שאני רואה הוא העובדה שרבים(ורבות) מאנשי הצוות שאני רואה הם כאלו שהגיעו מתוכניות של תואר מוקדם/מזורז. מכיוון שלדעתי(ואני לא היחיד) הסיבה היא שמצופה מאישה בת 25 להתחיל להקים משפחה(ככה זה בחתך האוכלוסיה של בר אילן...), נשים "מספיקות" תואר שני ואפילו שלישי לפני שמגיע השלב בו יש עליהן לחץ לעזוב את האקדמיה(לא באופן רשמי! הלחץ הוא אף פעם לא באופן רשמי). יהיה נחמד לבדוק כמה נשים ימשיכו לתואר השני מתוך אותן 40% מתוארות במדעי המחשב(וסליחה שאני נצמד לנתון, אבל הוא היחיד שיש לי) ימשיכו לתואר שני, כמה לשלישי וכמה יעזו(ובחברה של היום דרושה לכך תעוזה של ממש) לגרור את המשפחה שלהן לפוסט-דוק בחו"ל או - רחמנא ליצלן - לא להקים משפחה עד גיל 30!

לילה טוב; אני אגיב שוב מחר/תיים