בוטטי, יקירי,
טרוויאן זה תחביב, זה כיף, זה מעורר מחשבה ומצריך אסטרטגיה. הבעיה שלעיתים יש תופעות לוואי, לפעמים שוכחים לשים את הגבול וקורה שזה פוגע בתחומים אחרים של החיים, כולנו יודעים זאת. המשחק יכול להוביל לחוסר בשעות שינה, וללחץ מיותר ועלול לפגוע בעבודה, בלימודים, בחברים, בזוגיות והרשימה עוד ארוכה. אני חושב שלמשחק הייתה מידי פעם השפעה שלילית עלי, כמו לרבים אחרים.
עם זאת ההשפעה השלילית הזו שווה את ההזדמנות שניתנה לי להכיר אותך, ואני מוכן לחזור על אותן ה"שגיאות" בידיעה שאני הולך להכיר אותך.
הכרנו די במקרה, כמעין דרך אגב כזה. הכרנו בשרת לא כזה משמעותי, בלי הרבה אקשן. משם זה רק השתפר, כל שרת איתך לאחר מכן היה חוויה אחרת, היה אתגר אחר והיה כיף מסוג שונה. ידעת תמיד להתחשב, להקשיב ולהסביר, הכנסת לפרופורציות ובעיקר תמיד היית לצידי.
את כמות הפעמים שלא הסכמנו על משהו שקשור למשחק אפשר לספור על יד אחת. את כמות הפעמים שדעתנו כלפי מישהו הייתה שונה (אתה שונא, אני אוהב ולהפך) אפשר גם לספור על יד אחת. אז כן, אתה גם החצי השני שלי במשחק.
החברות והשותפות שלנו במשחק לא מתקרבת לעשירית מהחברות ה"מציאותית" שלנו. אתה שותף סוד שלי בכל כך הרבה תחומים, אחד כזה שאפשר לספר לו הכל בלי שישפוט. יש לנו כל כך הרבה נושאי עניין ושיחה, כל כך הרבה במשותף מצד אחד, ומצד שני כל כך הרבה שוני, אבל אנחנו אוהבים את זה, אוהבים את השונה של השני וזה בדרך כלל לא קורה. אתה איש שיחה, בעל לב עצום, מתחשב ומתעניין, יש לך חוש הומור רחב וידע בלתי נגמר.
אז זהו, זה מרגיש קצת כמו הספד. אז לא, זה לא הספד. בעצם, זה אולי כן סוג של הספד, הספד לקשר שלנו במשחק, כי הוא די הסתיים, שנינו די עזבנו אותו. אך, ה"הספד" הזה הוא גם מעין ברית או "הודעה בדבר הילוד", כי אנחנו נלך עוד כברת דרך זה לצד זה, עד שימאס לך.
אאחל לך שתעשה רק מה שאתה אוהב, רק מה שאתה חושב שיהיה לך טוב, עם מי שאתה חושב שיהיה לך טוב.
הצלחה בכל מה שתפנה לעשות, צבא והלאה. אושר, שלום ואהבה.
תדע שאני פה, תמיד, לכל דבר, החל מטראומות מנאבולה ומהחבר האיטלקי שלה ועד לדברים קצת יותר רציניים. איתך עד לממשלת האחדות שנקים יחד.
אוהב בלי סוף![]()